המונופול לקירור וייקור המזון בישראל

בחודשים האחרונים נכנס לתוקפו חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע”ו-2015 (להלן: “חוק המזון”). על חוק המזון סביר שלא שמעתם, הוא עבר במסגרת חוק ההסדרים לאחר מרתון אינטנסיבי של כ- 30 ישיבות בועדת העבודה.

החוק שזכה לכינוי “מהפכת הקורנפלקס” או “חוק הקורנפלקס” אמור היה להביא עמו בשורה גדולה:הורדת מחירי המזון בישראל. מה לא הכניסו בו: הפחתת הרגולציה, פיקוח על הייבוא, ייצור, הובלה, קיצוץ בירוקרטיה, עידוד יבוא מקביל, הגדלת ההיצע ועוד. למעלה מ- 300 סעיפים נוסחו על מנת לאחד חלק גדול מחקיקת המזון לחוק אחד ולהסדיר את שוק המזון בישראל.

מטרות החוק הוגדרה על לא פחות מחצי עמוד והיא מסתיימת כך: “והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור”.

לכאורה חוק המזון צריך היה לעורר דאגה רבה אצל רשתות השיווק, היצרנים והיבואנים הגדולים ומנגד ברכה ונחת לצרכן הישראלי. אלא שהמגמה המסתמנת כרגע היא הפוכה. נראה שהשחקנים הריכוזיים במשק הולכים לברך עליו והצרכנים קצת פחות. בחסות החוק, הצרכן הישראלי עלול למצוא עצמו במציאות לפיה היצרנים, היבואנים ורשתות המזון הופכים בימים אלו למונופול בתחום קירור המזון. התהליך הזה כבר החל ובמצב הזה (עליו בוודאי לא חלמו בכנסת ובממשלה כשחוקקו את החוק), כשהצרכן הישראלי יקנה דג, עוף או בשר, לתשלום יתווסף תשלום על קירור המזון. ואת גובה מחיר “קירור המזון” מי שיקבע הם היצרנים, הרשתות והיבואנים. על מחיר הקירור אין פיקוח ואין לו תיקרה, וכך,  רק מי שיוכל לקרר את המזון הישראלי, הוא זה שיקבע את המחיר שלו.

נשאלת השאלה איך הגענו למצב הדימיוני הזה, בו הצרכן הישראלי עתיד בקרוב למצוא עצמו מאכיל בכספו את “מפלצות הקירור” החדשות שהקימו עליו ממשלת וכנסת ישראל? אז כך, במסגרת חוק המזון הקימה המדינה תאגיד חדש – “התאגיד לפיקוח וטרינרי”. לתוך התאגיד הזה מגוייסים עתה הוטרינרים שפיקחו עד היום על “שרשרת המזון” מהיצרן/יבואן לצרכן כעובדי הרשויות המקומיות, ועתה הם הופכים לעובדי התאגיד. בנוסף, וכאן נעוץ שורש העניין, החוק יוצר סטנדרטים חדשים של פיקוח ובקרה בתחום בטיחות המזון. המדובר בהוצאה כספית על מערכות יקרות שחלק גדול מהעסקים הבינוניים והקטנים בתחום המזון, (בתי קירור, מובילים, חנויות, קמעונאים וכך הלאה) אינם יכולים להרשות לעצמם. הם גם לא יכולים להרשות לעצמם להסתבך עם הסנקציות של משרד הבריאות והתאגיד הווטרינרי. התוצאה, סגירת עסקים ויציאה מתחום אשר עוד לפני כן לא הביא את העוסקים בו לשכבת העשירון העליון במשק. כך, בחסות חוק המזון יוצרת המדינה בשתי ידיה מונופול בתחום קירור המזון. יתכן כי בשנים הקרובות, כולנו נשלם לרשתות השיווק, היצרנים והיבואנים הגדולים, על קור ולא על מזון. הדג, הבשר או העוף יהוו רק מוצר נלווה לחיוב על יחידת הקור ומבחינתם נקבל אותם בחצי מחיר ואפילו בחינם. על הקור נשלם והרבה. כמה שיגידו לנו וכמה שירצו, ללא כל פיקוח. אם כך יקרה, לא מהפכת “קירור המזון”, אלא מהפכת “ייקור המזון” לפנינו.